עֵרֶב רַךְ נוֹשֵׁר מְכַפּוֹת יָדִי

עָצֵי הַלַּיְלָה מִתְגַּנְּבִים

אֵל הַשָּׂדוֹת הַחֲרֵבִים וּבַחֲלוֹמִי

אַתְּ יוֹצֶקֶת אֶת גְּלִימַת חַיַּיִךְ

הַבְּלוּיָה וְעִם הָרוּחַ מִתְבּוֹנֶנֶת

בְּמוֹפַע הָרַאֲוָה.

שׁוֹרֶקֶת הָרוּחַ בֵּינוֹת הֶעָלִים

מִפָּח אַשְׁפָּהּ עָזוּב מְבַצְבֵּץ

עִתּוֹן עִם מִלִּים מֵתוֹת מֵאֶמֶשׁ.

וּבְצַד הַשְּׁבִיל מוּאָר סַפְסָל

שָׁבוּר, מְהַוֶּה מִשְׁעָן רָצוּץ

לַמָּחֳשָׁבוֹת שֶׁלִּי.

גֶּשֶׁם קַל מְטַפְטֵף עַל הַמִּלִּים הַמֵּתוֹת,

מַשְׁקֶה לִי אֶת הַהַזָּיוֹת.

אֲנִי מִתְכַּסֶּה בִּסְמַרְטוּטֵי חֶדְוָתִי

הַבְּזוּיָה, וְרֵיחַ

עִשְׂבֵי הַקֹּר הַמִּתְנַגְּנִים

נוֹשֵׁק לְכַפּוֹת רַגְלַיִךְ.

בָּאַרְמוֹן שֶׁלָּךְ לֵיצָן עָצוּב מְשַׂחֵק בְּכַדּוּר

זָהָב, אוֹ אוּלַי זֶה יֶלֶד עִם חִיּוּךְ תְּמִידִי

מְשַׂחֵק בְּכַדּוּר מְאֻלְתָּר שֶׁהֵכִין מַגְלְלֶיהָ

שֶׁל סוּסַת פּוֹנִי כְּחוּשָׁה,

הַמְּצִיאוּת מְמַסֶּכֶת אוֹתָנוּ בַּעֲרָפֶל.

עֵרֶב רַב נוֹשֵׁךְ אֶת כַּפּוֹת יָדִי

עֲלֵי הַחוֹשֵׂךְ מְנַגְּבִים

אֶת הַסּוֹדוֹת הַחֲבוּיִים וּבְלִבִּי

אַתְּ פּוֹשֶׁטֶת אֶת בִּגְדֵי מַלְכוּתְךָ

הַבְּדוּיָה וְעַם יָרֵחַ מִתְכּוֹנֶנֶת

לְמוֹפַע הָאַהֲבָה.

(C) כל הזכויות שמורות למשה שקרוקה