רוּחַ צְפוֹנִית פִּסְלָהּ לְךָ אוֹתִי

בְּמַיִם רַכִּים.

אַתָּה לִטַּפְתָּ שַׁלְוָתִי בִּשְׁקִיקָה

וְגָמַעְתָּ נִשְׁמָתִי בִּשְׁתִיקָה.

רוּחַ דְּרוֹמִית נִגְּנָה לִי אוֹתְךָ

בְּכֵלִים אִלְּמִים

אֶת נוֹעָם צְלִילֶיךָ חָבַקְתִּי

וּבְלִבִּי אֶת תָּוֶיךָ חָרַטְתִּי.

לִי שִׂמְלָה עִם פְּרָחִים

לְךָ גְּלִימַת חִיּוּכִים,

נַהֲדֹף יַחְדָּו הַסּוֹפוֹת הֶעָזוֹת 

וְנִרְקֹד אֶת רִקּוּד שׁוֹשַׁנַּת הָרוּחוֹת.

רוּחַ קָדִים צִיְּרָה אוֹתָנוּ יַחַד

בַּקַּוִּים שְׁקוּפִים

צָבְעָה כָּל פְּרָט בַּמִּכְחוֹל,

כְּשֶׁהַדַּף לָהּ הַיָּם הַכָּחֹל.

רוּחַ יָמִית חָרְטָה שִׁירֵנוּ

עַל הַחוֹל בֵּין גַּלִּים

מַנְגִּינָה שָׁם הַשֶּׁמֶשׁ צָרְבָה

וְיָדַעְנוּ זֶה שִׁיר אַהֲבָה.

(C) כל הזכויות שמורות למשה שקרוקה