הָרוּחַ בְּלֵילִי בִּקֵּר

בִּלְבָבִי אוֹרוּ זָרַע

זַרְזִיר הַנֶּפֶשׁ בִּי קִנֵּן

שָׁתַל שִׁירִי בְּיַד זָרָה.

בְּתוֹךְ רֹאשִׁי נוֹלָד לוֹ עָב

וְרַעֲיוֹנִי הָפַךְ לְאַב.

"עֲבִי הַזַּךְ, מָטָר לִי הָב!

הַשְׁקֵה נָא עֲפָרִי! לִבִּי רָעַב."

אַךְ עֲנָנִי לִשְׁאֵלָתִי לֹא שָׁעָה

מָטָר נָטַר, בִּטֵּל הַטַּל

וְלֹא הִרְוָה נִיצוֹץ זַרְעִי הַדַּל

שָׁהָה שָׁעָה, חָלַף – וְתִקְוָתִי גָּוְעָה.

יָצָאתִי לְחַפֵּשׂ לִי עָיִן

לְהַשְׁקוֹת בְּמֵימָיו אֶת מִזְמוֹרִי

תַּרְתִּי אֶת עוֹלָמִי אַךְ אַיִן

אַדְמָתִי חֲרֵבָה לְשִׁירִי וְאוֹרִי.

בְּכִיס עֵינִי כּוֹס דְּמָעוֹת צָבַרְתִּי

בִּמְקוֹם לִבְכּוֹת אוֹתָן נָצַרְתִּי

וְהִנֵּה קָרָה לִי נֵס פְּלָאִים

כּוֹסִי נָתְנָה מֵימֶיהָ כְּכַד הַחַשְׁמוֹנָאִים.

זַרְעִי הַזָּעִיר פָּרַח כַּזֵּר

שִׁירִי זָהִיר, פּוֹרֶה, שָׁלוּחַ

אַךְ לִבִּי עוֹדוֹ קוֹרֵא לָרוּחַ

שֶׁתָּשׁוּב תְּנַשֵּׁב וְאוֹר תְּפַזֵּר.

(C) כל הזכויות שמורות למשה שקרוקה